הטכנולוגיה בשירות הסוכרת

לאחרונה אפל הציגה את הפיתוח הטכנולוגי החדש שלה, שעון אפל, חרושת הדיווחים כבר החלה לעבוד במרץ וגרמה לתזזית והתרגשות גדולה בתעשיית הטכנולוגיה ועולם הבריאות. בזמן שכולם מחכים להשקה הרשמית שכנראה תהיה השנה (2015), בואו נביט ביכולות שאנו כבר יודעים שיהיו בשעון אפל ומה לא יהיו בו..

הבסיס

להראות לנו את השעה.. אך מעבר לכך הוא ישמש גם כלוח שנה, שעון מעורר, טלפון ואפשרות לקריאה ושליחת דואר אלקטרוני. אפילו תהיה אפשרות תשלום באמצעות השעון, טכנולוגיה שמוטמעת באייפון. הוא יגיע במספר גדלים וכרגע עדיין רצות שמועות בנוגע למחיר אך ככל הנראה בארה"ב הוא ימכר החל מ400$.

הוא רוצה להיות החבר הבריאותי שלך

כאן טמון ההבדל בין השעון לאייפון, השעון יוכל לעקוב אחרי הפעילות היומית וקצב הלב בזמן אימון. הוא יספור את הצעדים, יעדכן את כמות הקלוריות שנשרפו ואפילו ישלח לך תזכורת במידה וישבת יותר מדי זמן, כן זה הזמן לקום ולהתמתח קצת. השעון אמור ללמוד את הפעילות היומיומית ולתת המלצות בהתאם לתוכניות מראש שנקבעו, את כלל הנתונים ניתן יהיה לראות באפליקציית Fitness באייפון. באפליקציה תהיה אפשרות לראות את הפעילות היומית, שבועית ועוד. Fitness תסנכן מידע עם אפליקציית הבריאות באייפון ומכאן חברות שמפתחות אפליקציות צד שלישי יוכלו להתחבר ואולי בעתיד נראה את כלל בדיקות הסוכר שלנו דרך שעון אפל. חב' דקסקום הוציאה הודעה לעיתונות שבה נכתב כי בעדכון הבא של מד הסוכר רציף שלהם יהיה ניתן לראות את הנתונים משעון אפל.

מה הוא לא יוכל לעשות

לפני החשיפה של השעון, חרושת השמועות עבדה שעות נוספות, בין היתר נאמר כי תהיה לשעון אפשרות למדוד סוכר באופן רציף זאת בעיקר בגלל דיווחים בנוגע לסדרת פגישות בין אפל לFDA, בפועל מדובר במדי סוכר רגילים שידעו לשדר באמצעות האפליקציות לשעון. אין ספק שהעתיד צופן בחובו אפשרויות פיתוח רבות בתחום הזה ואולי לשם אפל מכוונת. אך זאת מי יודע? אך נכון, לעכשיו שעון אפל לא יחליף את מד הסוכר הרציף וכנראה שלא בזמן הקרוב.

ביג דאטא

מרכז ג'וסלין לסוכרת ערך מחקר על ההשפעה של שעון אפל על הסוכרת, "אחת מהמגרעות שאנחנו רואים, הוא עומס המידע שנאסף מהסנסורים המוטמעים בטכנולוגיות הלבישות, שמעניקות למטופל ולצוות הרפואי לא פעם יותר מדי מידע לפענח ולהתמודד איתו.
בסופו של יום צריך להבין מהי התועלת מהשימוש הנרחב בטכנולוגיה. אך עוד הם הוסיפו, עד עכשיו זאת הייתה עבודה אינטנסיבית לעקוב אחר כל הנתונים. לעומת זאת, היום זה כבר נכנס לשגרה איסוף נתונים על המצב הבריאותי ושיתוף עם חברים. למרות שאנשים עם סוכרת עשו זאת מאז ומתמיד.."

מקנן בי הפחד שיהיה לי אירוע במקום ציבורי וכולם יסתכלו עליי במבט חסר אונים ויצקצקו, "למה הנרקומן הזה מסתובב כאן בין הילדים" או יחשבו שאני אלכוהוליסט ויתרחקו מבלי לעזור לי.

אני פוחד. שלבסוף שכבר יקראו למישהו זאת תהיה המשטרה והם יזמינו את האמבולנס, וכאשר יבוא הצוות יניחו אותי באלונקה עד שאני אאבד ההכרה כי יחשבו שלקחתי מנת יתר.

אני פוחד שאם במידה והאלונקה תחצה את דלתות חדר המיון, אני אאלץ להעביר את השליטה במחלה לצוות הרפואי ומעתה הם יהיו אחראים עליי, ואחרי שנים רבות של טיפול אישי ודאגה לכל מזון שנכנס לגופי פתאום מישהו אחר ייקח עליי שליטה. האם הוא יעניק לי טפול נכון וימנע ממני לי לדפוק בדלתות המוות?

אני פוחד שיום אחד אני אתעורר והכליות שלי יפסיקו לעבוד, ולמחרת אני כבר אהיה בדיאליזה. תודה לאל אני גר בישראל, מדינה מפותחת עם שירותי בריאות מתקדמים, אבל המחשבה שמישהו אחר צריך למות כדי שחיי ינצלו לא מרפה.

אני פוחד שלהוריי יום אחד פשוט יימאס, השגרה היומית של בדיקות הסוכר, הזרקות האינסולין, אוכל, בדיקת כף רגל, בדיקת עיניים וביקורים תכופים אצל הרופא. אני פוחד שיום אחד הם יארזו חפצים וילכו.

אני פוחד שיום אחד אתעוור.

אני פוחד שהציבור הישראלי לא יבין שיש הבדל מהותי בין סוכרת סוג 1 לסוכרת סוג 2, אני פוחד שהם יסתכלו עליי כנטל על מערכת הבריאות.

אני פוחד שאני אעביר את הסוכרת לילדיי ואף לנכדיי, המדענים לא סגורים על זה עדיין אבל אני פוחד שיש קשר.

אני פוחד שיום אחד המדענים ימצאו תרופה, אך היא תהיה כל כך יקרה שרק ילדים ומאובחנים חדשים יזכו לקבלה וישאירו אותנו המבוגרים שחיים עם המחלה עשרות שנים בפינה הקרה.

היי, אני ירון ויש לי סוכרת כבר 10 שנים.

אבל לצערי, אנחנו חיים בתקופה שבה הציבור ניזון מהתרגשויות רגעיות, המדיה הסובבת אותנו מתרגשת יותר מהאח הגדול או הכוכב הבא וכולנו בורחים במקום להתמודד עם המציאות. כאשר אני יושב וכותב כאן את המילים, אני אחד מ50,000 סוכרתיים סוג 1 שחיים בישראל ולמעלה מ30 מיליון בעולם.

אל תתנו לבורות לנצח.

אני חי בתקווה. אבל גם חי בפחד.

כך לפחות נמצא בסקר שנערך לקראת יום ההליכה הבינלאומי שחל מחר יום שלישי 11.11.14.

81% ציינו שהם הולכים ברגל, נתון מעניין לחיפאים. כדי להקפיד בהליכות אנחנו צריכים גם לשמור על כפות הרגליים שלנו, מה גם שהליכה היא ספורט מצוין לסוכרתיים.

אם היצרן מבקש מאיתנו להכניס את הרכב לטיפול בכל 20,000 ק"מ סביר להניח שנבצע זאת, לא? לפחות כך נוהגים מרבית האנשים. אם כך מדוע אנחנו מדלגים על הבדיקה התקופתית לכף הרגל, החשובה עוד יותר?

לפי הנחיות משרד הבריאות הצוות הרפואי נדרש לבדוק את כף הרגל של המטופלים אחת לשנה (ובמידה ויש סיבוכים גם מספר פעמים בשנה). בזכות הבדיקה ניתן יהיה לזהות בעיות עצביות או פגיעה במחזור הדם מוקדם ככל האפשר.

בין הביקורים ניתן לעשות עוד רבות ולשמור על כפות רגליים בריאות ומחייכות. סביר להניח שכבר שמעתם על כך, אבל חשוב לנו הזכיר לכם שוב.

להגיע לאיזון. הקפידו לבדוק את רמות הסוכר בדם והשתדלו להיות בטווחי היעד שנקבעו עבורכם.
בדקו את כף הרגל בכל יום. הביטו מקרוב בכף הרגל, בין הבהונות, בעקב ובכרית כף הרגל. לא מצליחים, היעזרו במשפחה או חברים. זהו סימנים של יובש, חתכים ופצעים וטפלו בהם בהקדם.
אל תבצעו ניתוח בבית. לפעמים זה מפתה, אבל ביצוע חתך עשוי להוביל לזיהום משמעותי, התייעצו עם הצוות הרפואי המטפל בכם.
נעליים מתאימות. יחפים? לעולם לא. גם לא בבית. רכשו לעצמכם נעליים נוחות ונעלו אותם יחד עם גרביים.
זכרו כפות הרגליים שלכם עשויות להיות פחות רגישות משל אחרים. השתמשו בידיים כדי לבדוק את טמפרטורת המים לפני מקלחת, כמו גם את הנעליים לפני הנעילה שאין משהו שעשוי להפריע.

משפחה וחברים שאין להם סוכרת לא תמיד יבינו מדוע יש להתייעץ ישר עם הרופא בבעיה בכף הרגל אך הרופא שלכם כן יבין, אל תתביישו. גם פצע קטן עשוי להוביל להחמרה משמעותית ולכף רגל סוכרתית.
מניעה היא המפתח.

לרגל חודש המודעות לסוכרת יש לנו הטבה ייחודית: אלפרסן, קרם קצף לכף הרגל במתנה.
לקבלת ההטבה לחצו כאן.

הן לוקחות אותנו לרקוד, מאפשרות לנו לרוץ, לדווש באופניים וללחוץ על הבלמים. אפשר לומר שלכפות הרגליים ישנו תפקיד מאוד חשוב בשמירה על האושר והעצמאות. שני דברים הן מבקשות שמירה ומניעה והן יתגמלו אתכם בהתאם.

כמובן כשמדברים על סוכרת הטיפול בכף הרגל דורש תשומת לב רבה וגם יומית.

למה? לחלק זה נענה לכם בכתבה הבאה, אך אם אתם חדשים בכל הנושא של ניהול הסוכרת, בעצם גם אם הסוכרת כבר נמצאת שנים אנחנו ממליצים לכם לקרוא את ההמשך.
בטח כבר שמעתם שסוכרת וכף רגל הולכים יד ביד, נגדיל ונאמר שכף רגל סוכרתית היא הסיבוך השכיח ביותר של הסוכרת.

אין זה אומר שבעיות לא הפיכות אבל חשוב לדעת בעיקר כדי למנוע. אך מה גורם לבעיות להופיע? מדוע דווקא בכפות הרגליים? הכול מסתכם בשלוש קטגוריות אך הן כולן מונעות מסיבה מרכזית אחת – רמות סוכר גבוהות בדם.

1. בעיות עצביות או נוירופאתיה: רמות סוכר גבוהות בדם פוגעות בעצבים מה שעשוי להוביל לחוסר תחושת כאב ואיבוד תחושת חום או קור. פגיעה בעצב מרגישה כמו כוויה או אף חמור מכך, תחושה של דריכה על נעצים או מחטים. הבעיה העיקרית כאן שגם אם תחתכו פשוט לא תרגישו.

2. פגיעה במחזור הדם: פגיעה בכלי הדם הקטנים המובילים לכף הרגל יוביל לזרימה איטית של מחזור הדם ופגיעה ביכול הגוף להחלים. אם פעם היה לכם פצע קטן שהחלים ברגע, עם הסוכרת זה עשוי להגיע לכיב שלא מחלים.

3 זיהום: יובש, עיבוי עור או פצעים לא מטופלים עשויים להזדהם. תוסיפו לכך חוזר תחושה בעקבות פגיעה עצבית ונגיע למצב חירום רפואי. אם שמעם על סוכרתי שהיה צריך לעבור קטיעה סביר להניח שמכאן זה התחיל.

ישנם דברים נוספים שצריך לתת עליהם את הדעת, צמיחת ציפורניים וקיצוץ נכון, הקפדה על ייבוש הרגליים לאחר רחצה ומבט יומי בכף הרגל לחפש יובש או תחילת פצע.

שמרו על כף הרגל והימנעו מהגעה למצב של כף רגל סוכרתית, כך תוכלו להפחית ואף למזער משמעותית את הסיכונים לסיבוכים, מה צריך? בסך הכול להביט בכף רגל מדי יום – זה הכול.